חלק 6 כ - אם אני לא ישן, אז גם אתה לא תישן! - אזהרת טריגר.

 "אוויר הרים צלול כיין", אני צועד ברחובות ירושלים; אנשים מתרוצצים סביבי: לפתע חולפת אישה עם עגלת תאומים שממהרת לאנשהו, גבר אוחז בשני שקיות לבנות מרשרשות, ילד מוצץ סוכריה ואוחז בידו השניה באבא, ילדות בחולצות בית ספר בצבע תכלת, האיש שקורא "אחרון למניין!", הפרסי שיושב בכניסה לחנות הנעליים ומשדל נשים להיכנס, אישה עם רעלה שעוברת מולי, וכמה בנות שירות לאומי מצחקקות יחד.

ואני הולך וחושב לעצמי: בא לי לצרוח! בא לי שכל הרחוב ישמע אותי צורח! בא לי להחריש את האוזניים ב"אאהההההההההההה". אני לא יכול לסבול!

עברה עליי שבת מהגיהנום, שבת שבה הייתי הכי קדוש בעולם: השתתפתי במיניין שלוש תפילות, בבוקר הגעתי הרבה לפני "הודו". קראתי את כל העלונים, מ"עולם קטן" ועד "שיחת השבוע". שבת שבה מצאתי אלף תירוצים למה לא לפגוש את העיניים של ערן. פעם אחת סירבתי לו, והוא פשוט לא מפסיק לדבר על זה. מה אני צריך לעשות, לשכב איתו כדי שיירגע? אני אמור לספק אותו? אני אגואיסט? יש לי זכות להחליט אם אני רוצה לקיים איתו יחסים או לא? למה הוא לא מחפש גבר אחר? למה אני הגבר היחידי בעולם שלו?.

עשרה ניסיונות ניסה אלוהים את אברהם אבינו. למה הוא צריך ניסיונות? האם אלוהים לא יודע מי זה אברהם? למה הוא צריך לנסות אותו?.

אולי הסיבה היא במילים "לך לך" – "לך לך אל עצמך, לפנימיותך". איך מגיעים לפנימיות?. בדיוק כמו בסיפור על הילד שגידל גולם של פרפר בקופסה. אביו של הילד הסכים, בתנאי אחד: "כשאתה רואה את הפרפר נאבק כדי לצאת, אל תיגע בו." הילד הבטיח. אבל ברגע שראה את הפרפר מתייסר במאבקו להשתחרר, רחמיו גברו עליו. הוא עזר לפרפר לצאת, אבל אז קרה הבלתי צפוי – הפרפר ניסה לעוף, נפל, ומת. הילד שב לאביו בדמעות, "אבא, אני מצטער... לא יודע מה קרה, הפרפר מת!" אביו ענה לו: "המאבק של הפרפר בקשיים – הוא שמחזק את כנפיו. בלי ההתמודדות הזו, הכנפיים נשארות חלשות, והפרפר לא יכול להתקיים." גם אברהם נדרש לעבור ניסיונות - לא כדי להוכיח משהו לאלוהים, אלא כדי לחזק את עצמו, את ליבו ואת דרכו, להגיע לפנימיות המזוקקת שלו. אני חושב שלניסיון הנוכחי שלי קוראים "ערן" ואני הניסיון שלו. הוא נלחם, נאבק, משתגע מהמחשבה שאעזוב אותו. אולי יום אחד הוא ישתחרר, יהיה פרפר יפה ועצמאי שיעוף במרחבים. וגם אני אוכל אז לגדול מחדש, להרגיש חופשי. אבל איך אני משתחרר ממנו? עד מתי אמשיך לסבול את כאבי הגדילה האלה?.

"ערן, אני פותח לך פייסבוק," אמרתי לו, והו
א התחיל להתלונן: "תפתח, אבל אני לא טוב בזה, אני לא מבין בפלאפונים כמוך, זה משעמם אותי,". אבל איך לעזאזל תעזוב אותי אם אתה אפילו לא מנסה אלטרנטיבות אחרות?!

אני כבר לא יודע מה אני רוצה מעצמי. הכול בגללי – לקחתי בחור שאני לא מכיר, חיזרתי אחריו בלי להפסיק, נתתי לו את כל עולמי, פינקתי אותו והפכתי אותו למפלצת קטנה, ועכשיו זה לא אני. אני צריך לסבול אותו! אני לא יכול לזרוק אותו! אני חייב לדעת שאני מעביר אותו לידיים בטוחות.

"ערן, אולי תלך לטיפול? נו, יש את ההוא שאתה מכיר, שדאג לך כשהיית ילד, עם המשפחה שלך. שכחתי את שמו... האיש מ'יד לאחים' או 'לב לאחים'. דבר איתו!" אני כמעט מתחנן.

"כן, אני יודע," הוא עונה. "הוא מטפל ב-CBT."

"בבקשה ערן, דבר איתו! לא אכפת לי איך ובמה הוא מטפל, אבל אני יודע שהוא מכיר אותך טוב מילדות ולא יאכזב אותך."

ערן מיתמם: "אבל הוא מבני ברק, זה רחוק לי לנסוע עד לשם."

"אבל זה פאקינג בשבילך ולטובתך! אז תיסע קצת, אז מה? לבוא איתך?"

הוא מתרצה ומתקשר למטפל ההוא. מאז הם מדברים המון, וערן דואג להראות לי איך הוא מדבר איתו ובוכה, ואיך הוא בוכה כשהוא מסיים שיחה, ואיך הוא בוכה בגללי. כל זה כי מצאתי סיני מעצבן ומכוער ומאז לא רוצה לגעת בו.

ובלילה, כשאני מכורבל בשמיכה, הוא עומד מולי כמו חייל ואומר: "אתה לא תישן! אתה לא תיתן לי להישאר ער ואתה תישן! אם אני לא ישן, אז גם אתה לא תישן!" והוא מעיף ממני את השמיכה. אני אומר לו, "באימא, שחרר אותי, צא מהחיים שלי, אוקיי," ואני מרגיש איך הגוף שלי רועד כמו בהתקף חרדה. "ערן," אני מתחנן בקול ניחר, "תעזוב אותי! ואל תיגע לי בשמיכה." אבל הוא עומד וצורח: "אתה לא תישן! אתה שומע? אני לא אתן לך!"

אז אני לובש מעיל ויוצא אל הקור של הלילה. אני יושב בכניסה האחורית של הבניין וממרר בבכי כמו תינוק. מה אני הולך לעשות? אני מרגיש שבא לי לשבור לו את הצורה, לקחת את הראש שלו ולדחוף אותו לקיר, לזרוק אותו על המסילה של פסי הרכבת. יש לי כוח ויש לי אפשרות לסיים את החיים שלו פה ועכשיו. אבל אין מצב שאעשה את זה. אני לא אדם אלים. אז מה אני יכול לעשות? בא לי לקחת בלטה ולנפץ לעצמי את הגולגולת. אולי לא כדאי לי לחיות. ולמה לי לדבר על זה עם מייקל? ולמה לי בכלל להכיר אותו? אני חתיכת אפס, הרסתי לבנאדם את החיים. מי ידע שפינוק מוליד כזאת מפלצת?

אז אני נושך את היד שלי כל כך חזק, עד שהכאב מתפשט לי ביד. ואני מבין שאני חי ולא חולם. והסימן האדום-כחול הזה יהיה לי למזכרת, יזכיר לי שאני חי, ושאני אתגבר על זה. הוא לא ינצח אותי. אני חייב לעוף מהבית הזה. אבל לאן? אין לי שום מקום אחר ללכת אליו.

תוך כדי מחשבות אני מקבל הודעה: "לילה טוב נסיך, אני מחכה למחר," מייקל כתב.

אבל שני יצרים רבים בתוכי. אחד אומר: למה אתה צריך את מייקל? תישאר עם ערן. כשאתה סבבה עם ערן, כל העולם רגוע, הכול טוב, ואתם מסתדרים נהדר. והקול השני אומר: לוותר על עצמך זה לא נהדר. אל תוותר על עצמך. מגיע לך חיים יותר טובים!

אז אני עונה למייקל, "תודה, מתוק, גם אני מחכה." ומיד מוסיף: "יש לי רעיון, אולי נצא למקום שאתה אוהב?"

מייקל משיב: "תראה, אני אשמח ללכת לשחק באולינג איתך, או לעשות
 דברים פיזיים. יש המון דברים נחמדים שאנחנו יכולים לעשות, אבל עכשיו זה קשה בגלל מזג האוויר הקר. אבל זה יעבור! תראה, אל תדאג. באמת, יצאתי לדייטים בעבר ותכננתי דברים כדי לנסות להפוך את זה לכיף, אבל בכנות, אני פשוט אוהב להיות לידך. כשאני לידך, אני מרגיש את ההנאה של פעילויות נהדרות, ואני לא צריך הרבה.

אני יכול לתכנן דברים, אבל זה לא משנה לי. 🙂 אני פשוט רוצה להיות לידך.

יש לי רעיון למשהו נחמד שנוכל לעשות, אבל אתה חייב לבוא איתי ולא להגיד לא!"

"הפעם אתה תחליט," עניתי.

מהזמן הקצר שאני מכיר את מייקל, אני יודע שהוא לא באמת מתלהב מ"לעשות דברים פיזיים". הוא הציע את זה רק כי הקשיב לי כשדיברנו. הוא באמת הקשיב. אני חושב שבלי שהתכוון, הוא הפך להיות הנחמה שלי.


תגובות

  1. אני ממש מרגישה סוג של אלימות והתעללות בך בכל מה שסיפרת. לא הייתי נשארת בבית הזה דקה נוספת. הוא דרמה קווין מפחיד עם כל ההצגות והסחטנות.

    השבמחק
    תשובות
    1. במבט לאחור לא משנה אם הוא צודק או לא, זו הייתה התעללות.
      לעבור משם לא היה כל כך פשוט, לפעמים מעדיפים רע מוכר מאי וודאות.

      מחק
  2. קודם כל שיהיה שבוע נהדר!!! תודה שאתה ממשיך לכתוב ולשתף!!! מקווה שהכל משתפר תוך כדיי!

    השבמחק
  3. ממש טיפוס מתעלל ערן, ממש ייאוש ואכזבה גדולה!

    השבמחק
    תשובות
    1. הוא התעלל אבל יש לו את הסיבות שלו לזה, קשה לי לשפוט אותו. אני מנסה להביא את התמונה המלאה.

      מחק
  4. אני קראתי פרק של חוסר אונים והתעללות של ממש, מעריצה אותך על הרגישות והמחשבה שכל הזמן לא הפסקת לחשוב לטובתו
    מצד שני קצת שכחת את עצמך..(מכורך הנסיבות שסבבו אותך)
    הלוואי והדרך שלך מהקשר הזה החוצה הייתה זריזה מהרגע שהכרת את מייקל המלאך הסיני 🙏🏽😉

    השבמחק
    תשובות
    1. הלכתי לאיבוד בקשר איתו. אני באמת שמח שהתקדמתי מאז.

      מחק
  5. אני לא חושב/ת שערן טיפוס מתעלל. מערכת היחסים לא הייתה בריאה זה ברור ,אבל בכל זאת מדובר בבחורים חרדים ואני חושב/ת שערן במצוקה ובפחד גדול.
    הראל יותר פתוח, יותר בטוח בדרך שלו וערן לא. אני גם בטוח/ה שכיום הראל יותר שלם בחיים שלו וערן לא. ופגישה מחודשת בינכם לא תהיה נכונה לך ועוד יותר לא תהיה נכונה וטובה לערן.

    השבמחק
    תשובות
    1. הוא לא מתעלל אבל יצא לו מתעלל. מה הכוונה?, יש לו סיבות מאחורי ההתנהגות שלו ואני מבין אותם בהחלט, לכן הלב שלי כל כך קרוע בין לבחור בו ללבחור בעצמי. אני באמת פתוח ובטוח והוא לא. אבל הייתי חושב ששיחה בנינו היתה דווקא עוזרת לו (אפילו יותר ממני). אני אולי אסביר בהמשך למה.
      אבל בגדול. שנים היינו ביחד והמילה זוגיות או הומו מעולם לא עלתה. הייתי רוצה לפגוש אותו ולומר לו שהוא לא דמיין והיה שם הרבה מעבר. לתת שם לדברים לפעמים עוזר.

      מחק
  6. וואו הפעם היה לי קשה לגבש דעה. מצד אחד ליבי עם ערן ,מצד שני ליבי אתך .שניכם הייתם במצב לא פשוט. לערן אין את הבגרות והחוסן הנפשי להתמודד במצבים כאלה והפך למתעלל.ואתה שבוי במערכת יחסים שכבר לא טובה לך.ערן היה מתנהג ככה בכל סוג של פרידה גם אם לא היה את מייקל.איך שלא יהיה טוב שאתה כבר לא שם

    השבמחק
    תשובות
    1. אני בטוח שהוא ככה בכל פרידה. זו חרדת נטישה. ולצערי ההתנהגות שלו קצת מזמנת עליו נטישה. אני יודע שהוא בתקופה של הגירושים עבר טיפול אז מקווה שזה עוזר לו. תודה אתי.

      מחק
  7. מייקל כזה נסיך. כמה טוב שיש את הקול הזה שהרגיע אותך ונתן טעם וכיוון לאן תשומת הלב צריכה ללכת. ואני רק חושבת כמה טוב שאתה כבר לא במקום הזה עם ערן והכי חשוב- ההתנתקות הגדולה, זה שאת הכבר לא זמין כי אתה לא בארץ
    ננשום עמוק ונעבור גם את הפרקים האלו

    השבמחק
  8. היה זמן ואפילו לרגע שבו התאהבת בערן או היה לך רגשות רומנטיים אליו?

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא בטוח. אבל היה ביננו משיכה מינית חזקה מאד ואהבתי אותו מאד. לא חושב שהרגשתי "פרפרים" ממנו אולי רק מהריגוש של לא להיתפס.. אז לא ממש הפרדתי בניהם. אבל מההתחלה, מהיום הראשון, אמרתי לו שאנחנו לא לכל החיים ואין לנו עתיד משותף. הוא דיי הסכים עם זה כי הוא רצה משפחה וילדים. אני חושב שהכי היה קשה לו שאני מתאהב לפניו והוא ישאר לבד. אני מבין אותו בהחלט. מצד שני דחפתי אותו לצאת ולא עבד לו משום מה למרות שהוא יצא לכמות דייטים פי 10 ממני. על כל בחור שאני יצאתי הוא יצא עם 10 בחורות.
      בכ"א יש לי תחושה שמצידו הוא כן היה מאוהב בי, בצורה לא בריאה אבל אני חושב שהוא חשב שזאת אהבה.

      מחק
  9. עופרי מגיבה שוב...

    נכון לעכשיו. ועד לפרק זה - אני מרחמת על ערן, יותר מאשר עליך, חד חלק והכי חד !

    בעברי... היתה לי סוג של נטישה ממישהו שהייתי מתהההההההההההה עליו, והוא עלי. אהבה שאין באף מקום (פרטים שמורים במערכת). הנטישה שלו אותי - למען שום כלום - ריסקה לי את החיים. נכון שהחיים ממשיכים הלאה... ולאחר חצי שנה (לא פחות !) רק אז, התחלתי להתגבר על המכה, ועל הרגשות. נכון להיום - אין לי שום קשר אליו... וגם לא יהיה. פגשתי אותו בחתונה של אחותו, לא ראיתי אותו ממטר, גם 'מזל טוב' לא אמרתי, כאילו הוא אוויר. ואם הייתי רואה אותו עובר במדרכה או על הכביש - מזמן הייתי דורסת אותו. אהבה שנכחדה, ובדיעבד - טוב שכך.

    הלוואי ומייקל יעשה לך תרגיל מסריח... כדי שתרגיש ותבין... ותעלה לנו עוד פרקים על איזה 'אלכסיי... איי לאב יו לבלבלים....' או איזה 'רוברט', 'נפתלי', 'ג'רי, או אולי איזה 'אבא שמעון'... אנאערף ?

    תביא לי ת'טלפון של ערן. ותודה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני שמח שסוף סוף מישהי לצידו. אני מבין אותו בהחלט. מצד שני חשוב לי לציין שלא התחייבתי אליו מעולם! אז אני אמור להישאר איתו רק כי הוא פוחד להישאר לבד? להכיל הכל? לחיות חיי אונס? 😨
      ומקווה שאלוהים לא ישמע תפילתך על מייקל, כי הוא אהבת חיי למרות שגם לנו יש אתגרים. 😛

      מחק
    2. שוב עופרה בהפרעה....

      הראל, אני בצד הצודק. לא המסכן ולא המתמסכן ובטח לא הבוגדני. ברור שלא התחייבתם... אבל כשמצאת את מייקל - היה לך יותר קל וזמין ונגיש - וסיבה עאלק מוצדקת - להיפטר ממנו. זו האמת, כפי שנשמעת ומובנת מהכתיבה המקסימה שלך.

      אלוקים... באות ק' ולא באות ה' - כבוד !... ישמע ויעשה מה שצריך.... בוא נסמוך עליו...

      מחק
    3. מייקל לא היה יותר זמין ונגיש, יצאנו לדייטים כמו שידוך רגיל, זה מלווה בעליות וירידות, זה היה חתיכת אתגר ללמוד לקבל ולא רק לתת. עם מייק כן ראיתי עתיד.
      אבל אני מרגיש צורך להזכיר לך, שאת לא ערן ואני לא האקס שלך. דומים אבל שונים. אני עד היום אוהב את ערן ואני אהפוך בשבילו עולמות אם רק ירצה. גם כש"מצאתי" את מייק עדיין נשארתי נאמן לחברות שלי עם ערן. זה לא שנעלמתי ביום אחד ויותר לא שמעו ממני. הדבר היחידי שסירבתי לו זה סקס. חוץ מזה עשיתי ואעשה הכל בשבילו.

      מחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

חלק 31- "אתה נכשל כבעל וכגבר"

חלק 29- "מאיפה התמרים האלה?"

חלק 11- "אני רוצה אותך בתוכי" 🔞