חלק 25- שבוע ויומיים בארץ ישראל
>>פספסת את הפוסט האחרון? הוא כאן!<< שבוע ויומיים שלא הייתי בבית. שבוע ויומיים שהשיחות בינינו לא היו מסונכרנות, אך למרות האתגר מצאנו זמן לדבר. מייק ואני, בצדדים שונים של המפה, רחוקים וקרובים בו זמנית, מתנהלים ביקומים מקבילים. המפגש המשפחתי היה לי די מרענן; חזרתי לרגע למדים הישנים, לחולצה הלבנה והמכנסיים השחורות. יש משהו בחולצות הלבנות של המותגים החרדיים – סטייל ואיכות שלא קיימים בשום מותג אחר, אולי חוץ מהעובדה שהן שוחטות את הכיס. אני זוכר שבכל פעם שנסעתי למרכז, מייקל ביקש ממני לקנות לו חולצות SLIM FIT של מותג חרדי כלשהו. וכמו במסע בזמן, חזרתי אחורה כמה שנים. המשפחה התייחסה אליי כאילו אני עדיין רווק. "נו, מתי אתה חוזר?" שאלו, "ומה יש לך לחפש שם?" לא דיברו ב"אתם", אלא רק ב"אתה". זה היה מוזר, אבל החלטתי להתעלם. לא באתי לריב. אני פה לכמה ימים בלבד, ואחר כך ממשיך בחיי. את הימים הראשונים ניצלתי למפגשים עם חברים, לדילוג ממסעדה למסעדה. באחד הימים מצאתי את עצמי בכותל המערבי, לא זוכר ולא חושב על כך שיש בתקופה הזו זמן "סליחות", ונתקל ב...