אהבה גאה בנכר

  היום ראיתי סרטון של אושיית רשת – טיפוס מוחצן, נשי, לא שיש לי בעיה עם זה, רק הוא נראה לי אחד מלא "קליפות". אותו אחד, לדבריו, הגיע מהעולם החרדי, וזה הפך לסוג של דגל שהוא מנפנף בו בכל הזדמנות. אולי זה חלק מהמותג שלו. אני מניח שלא היו לו חיים מושלמים, אבל לפעמים יש לי תחושה שיש אנשים שעושים קריירה מלהיות "מסכנים," בעוד אחרים, שאני מעריך, מנסים לבנות קריירה בזכות מה שהם. את הסוג ה"מסכן" אני פחות אוהב, ולא כי הוא מכתים ציבור שלם, אלא בגלל שאני, כחרדי גאה, לא בטוח עד כמה הוא באמת היה חלק מהעולם הזה שהוא מתיימר לבקר. אני עצמי נולדתי וגדלתי בעולם החרדי. הפעם הראשונה שנתקלתי באינטרנט הייתה בגיל 19, דרך הפלאפון. לפני זה? הייתי ילד שובב שגדל בלי מסכים – מטפס על עצים, ה"מלך" של הכיתה, זה שכולם רוצים לשבת לידו בטיולים, זה שהמורה לא הבין איך הוא מוציא מאה במבחנים כשהוא כל השיעור רק מקשקש או בורח החוצה. בהמשך, כשהגעתי לישיבה, הלמידה נהייתה יותר חופשית, אבל החוקים? נוקשים הרבה יותר. אני דווקא שוחה במסגרת כזו כמו דג במים. יש לי חיבה למסגרות ברורות, שאני יודע בדי...