קוברה קאי

 אתמול היה לי יום עמוס, אז במקום לעבוד מהבית יצאתי לבית קפה שהוא כמו מרחב עבודה (מכירים?) 

זה טוב כדי שלא יהיו הסחות.

כשסיימתי הבחור כבר חזר הבייתה וקיבלתי את הצילום מסך של קוברה קאי, והבנתי שלמרות שלא ראיתי כלום כי הייתי עסוק, זה לא יעבור בשתיקה חחח אז נכנסתי לאהבה לים וגזרתי צילומי מסך מהטרילר שלחתי וחזרתי הבייתה 
הפוסט הזה לא קשור ל BL אבל אני מוצא שזה נחמד לשתף פה שאף אחד לא מכיר אותנו, דברים שאולי החברים הטובים שלי לא יודעים (כי הם לא גרים איתנו), אז אין סיכוי שתזהו מימלא, וגם להכניס זוגות לפרופורציות.

הוא: בהיר, נראה כמו סיני (לדעתו עדיף יפני)
אני: שחום, תימני חינני חחחחח

הוא: משכיל, מרצה, מחושב, מסודר, אוהב ללמוד וללמד.
אני: למדתי בעולם חרדי, יש לי רק השכלה תורנית, למרות שהוא מחזיק ממני חכם, אומר שיש לי אינטואיציות טובות וחוכמת רחוב (לכו תבינו), אני גם לא מתבייש מקהל, אבל לא מחושב ולצערי מבולגן.

הוא: ביישן, אבל כשהוא נואם הוא לא נראה ולא מתבייש
אני: עם אובר ביטחון עצמי, כבר מאז שאני ילד הסתובבתי עם תחושה שאני יכול להשיג כל מה שאני רוצה, במיוחד בתחום של אהבה, שאין מי שאני רוצה ולא יכול לקבל.

הוא: יהודי חוצניק
אני: יהודי ישראלי, דיברנו בהתחלה רוב הזמן באנגלית למרות שזו שפה שניה שלו. עכשיו רוב הזמן בעברית ואני מת על הטעויות שלו! והכי מצחיק שהוא מדבר לפעמים כמו נקבה כי הייתה לו מורה (בת)

הוא: הכי לא ספונטני שיש.
אני: יותר מידי ספונטני.. והדבר הזה שכל כך אהבתי בו כשיצאנו, שהוא מסודר, וברור על עצמו עכשיו הוא הקושי שלי, למשל אם יוצאים למסעדה ואני בדרך רואה איזה חנות הוא אומר "אבל באנו למסעדה ולא לקניות!" וזה משגע אותי!!!!!!! שימו לב, הפלוסים הם האתגר הכי גדול בהמשך.

הוא: מבחינתי חנון עם תחומי עיניין משעמיים.
אני: מבחינתו ערס מחמד

הוא: זורק גרביים לסל
אני: תמיד יש זוג שזרקתי על הריצפה מתוך שינה, סוריי

הוא: בן למשפחה קטנה מאד, חמה ומקבלת.
אני: בן למשפחה ענקית, חמה שורפת וברובה לא מקבלת..

הוא: אם תיתן לו שנה הוא יגיד לך איזה אירוע היסטורי קרה באותו זמן ומה ההשלכות ומי נגד מי. ומה ג'ונן פיטרסון היה אומר על זה חחחחחחח
אני: יש לי תזכורת ביומן ליום הולדת שלו. בלי תזכורות אין אותי!

הוא: עם 2 ידיים שמאליות, אוהב לתקן דברים אבל לוקח לו ים זמן!
אני: המרים קניות, המתקן דברים בבית, (וגם השובר חח) אני לא אוהב לחכות.

הוא: אוהב להיות הרבה לבד, ספייס, המון אנשים עושה לו רע, מעדיף לא לעשות קניות בסופר הומה אנשים. קנאי מאד לפרטיות שלו. לא מוריד אפליקציות בגלל אזהרות וכאלה.
אני: חולה אנשים, יכול לדבר עם הקופאית עד סבתא ברחוב בכיף, ובמיוחד הזקנים/ות ממש צריכים ואוהבים את זה. יותר מידי חשוף שאני גם לא אוהב את זה בעצמי כי אני לפעמים עונה על תשובות שלא בא לי לענות במקום לענות כמוהו "אני לא רוצה לדבר על זה", אני מרגיש חובה לרצות אחרים.

הוא: כשהוא כועס הוא רוצה שנדבר על זה מיד! חייב להגיד מה הוא חושב. ולהיות מתוסכל בקול ולהביע רגשות עכשיו!
אני: כשאני כועס אני רוצה להכנס מתחת לשמיכה ולא לדבר עם אף אחד עד שאני ארגע ואחזור לעצמי. ושאף אחד לא ידבר איתי מילה מטוב ועד רע. אני נכנס לבועה ושותק.

הוא: אם הוא כועס עליי או על אחרים אז כולם מסביבו יודעים, רואים על הפרצוף שלו והוא לא יודע להסתיר רגשות.
אני: מאד פוליטיקאי, אנחנו יכולים לריב, להכנס לאירוע ואף אחד לא ידע שרבנו, רוב הזמן מבחינתי זה לטובה כי אחרי האירוע למשל אני יותר רגוע ואז אפשר לדבר.. הבעיה שהוא עושה פרצופים שרואים אותם מקילומטרים חחחחחח

הוא: יש לו 2 חברים מגיל תיכון, הם גרים בארץ אחרת, אחת מהם לסבית והם בקשר קבוע עד עצם היום הזה.
אני: יש לי הרבה חברים, יש לי ידידה אבל היא לא מגיל תיכון/ישיבה אלא אחריי, ויש לי את ההוא שסיפרתי עליו יותר מידי שאיבדתי לפני מעל שנתיים שכן מזמן צעיר, אבל הוא גם קצת אקס.. שזה מורכב.

הוא: מכור לקניות אונליין
אני: הדבר שאני הכי הרבה קונה זה אוכל חח וזה לא אונליין.

הוא: אוהב סק0 בבוקר
אני: מעדיף סק0 בערב או לפני השינה

הוא: מבחינתו להראות אהבה זה שהוא קונה לי הרבה מתנות, בעיקר בגדים.
אני: מבחינתי להראות לו אהבה זה לסדר את הבית או לבשל ואז הוא נכנס זורח כאילו מה עשיתי... אבל שומרים את זה לזמנים מיוחדים שלא יתרגל חחחחחחחח

שנינו ישנים מחובקים גג 10 דקות, פעם על הכתף שלי ופעם על שלו.. ואז כל אחד פונה לצד השני של המיטה (לא מבין את השקר הזה של מחובקים כל הלילה!! זה לא נח!)

אני בגדול במבט לאחור חושב שזה אתגר גדול זוגיות שונה, היינו אפילו בטיפול זוגי כדי ללמוד את הפערים, אבל זה גם היופי שלנו

יש עוד מלא מה לכתוב, אבל מספיק להיום,

 ביי בנתיים.

שאפו למי שהחזיק/ה עד כאן..

מצ"ב תמונה של איך נולד הפוסט.